שריקי נ' חב' לביטוח בע"מ

פסק דין

פתח דבר

בפניי תביעה כספית שהוגשה בבית המשפט לתביעות קטנות, במסגרתה ביקש מר ישי שריקי (להלן:"התובע"), לחייב את הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ (להלן:"הנתבעת"), בתשלום הסך של 14,959 ₪, כתוצאה מאירוע פריצה לדירתו, מיום 09.04.2009 (להלן:"האירוע").

לטענת התובע, בתאריך 09.04.2009, כתוצאה מפריצת גנבים לדירתו, המבוטחת בביטוח דירה אצל הנתבעת, נגנב חלק מתכולת הדירה, שכלל תכשיטים ורכוש, ששווים עמד דאז ע"ס של 75,017 ₪. תלונה בעניין הוגשה למשטרה.

הוסיף התובע וטען כי, בעקבות הגשת תביעה לנתבעת, נשלח אליו כפיצוי, שיק ע"ס של 60,058 ₪.

עוד טען התובע כי, מבירור שערך עם סוכן הביטוח לסיבת הפיצוי הנמוך, נאמר לו על ידי האחרון כי כנגד הצגת חשבונית בדבר קניה חוזרת של שעון חדש וטלפונים ניידים, עליהם לא פוצה, הוא יקבל את יתרת סכום הפיצוי. עוד בחודש יולי 2009 רכש את השעון, כאשר את הטלפונים הניידים הצליח לקנות כעבור כמה חודשים, עת הוחל בשיווק דגם הטלפון האמור, בארץ, והציג את החשבוניות לסוכן הביטוח. משלא קיבל כל תשובה פנה הן לנתבע והן לסוכן הביטוח, פניות שלא זכו למענה.

התובע מבקש לפסוק לו את יתרת הסכום הנתבע כאמור לעיל, בצירוף עוגמת נפש, הכל ע"ס של 19,959 ₪.

מנגד, מבקשת הנתבעת לדחות את התביעה על הסף. לטענתה, התובע פוצה בגין נזקיו המוכחים, ובהתאם לפוליסה, ועל פי דו"ח השמאי.

דיון

בדיון בפניי חזרו הצדדים על טיעוניהם. בטרם אדון לגופו של עניין, אתייחס בקצה המזלג להוראות פוליסת הביטוח, הרלוונטיות לענייננו.

בתקופה נשוא לתביעה, ביטח התובע את דירתו אצל הנתבעת, בפוליסת ביטוח שמספרה 14161884/08 (להלן:"הפוליסה"). בפרק 2 של אותה פוליסה, ביטוח תכולת הדירה, צוין כי תכולת הדירה, כוללת תכשיטים בביטוח מקיף, כמפורט בפרק 2 סעיף 5.9 בתנאי הפוליסה, שלשונו הינה כלהלן:

5.9: "תכשיטים וכלי זהב – עד 10% מסכום ביטוח התכולה, ועד 2% לפריט"

בפרק 3 של הפוליסה, העוסק בביטוח תכשיטים ודברי ערך, צוין בסעיף 2 לאותו פרק, כי מקרה הביטוח הינו: "אובדן או נזק כלשהו מן הפריטים המפורטים בהערכה מאושרת על ידי מעריך מומחה שנמסרה לחברה...."

התובע ציין בחקירתו בפניי כי, בטרם קרות האירוע, נכח סוקר מטעם הנתבעת (להלן:"הסוקר"), שרשם בדו"ח את תכולת הדירה. התובע לא סתר את תוכן דו"ח זה. זה המקום להדגיש כי, אין די בהעלאת הטענה, מפי התובע, כי לא היה באפשרותו לדעת מה רשם הסוקר בדו"ח, אדרבא, מחובתו כבעל הדירה לוודא כי בדו"ח הסוקר נרשמו כל הפריטים הנמצאים בדירה, שמא ייגרע אחד הפריטים מהדו"ח, ולא יוכר בעתיד בקרות מקרה ביטוח. אף סוכן הביטוח, מר גלעד ברדה, שהעיד מטעמו של התובע בדיון בפניי, ציין כי סכומי הביטוח שנקבעו על ידי הסוקר התקבלו על ידי שני הצדדים, ובהתאם, הוצאה הפוליסה. ( עמ' 1 לפרוטוקול).

לאור האמור, בתביעה שבפניי, אדרש לשאלה, באם כל הפריטים המצוינים בדו"ח הסוקר, נכללו בשמאות של הנתבעת, וניתן עליהם פיצוי. ובאם לא נכללו, האם פריטים אלו ניתנים לפיצוי בהתאם לערך הכינון שבפוליסה, ובאם התובע פעל בהתאם לתנאי הגדרה זו, על מנת לקבל פיצוי בגינם.

כינון בהתאם לפרק 11 לפוליסה, סעיף 4, הינו "הקמה מחדש, תיקון או החלפה ברכוש חדש מאותו סוג מאיכות הרכוש שאבד או ניזוק".

עפ"י סעיף 4.7 בפרק הנ"ל, יש להתחיל בביצוע הכינון תוך זמן סביר לאחר קרות האובדן או הנזק, ובכל מקרה יש להשלימו לגבי הדירה- תוך 180 ימים מתאריך קרות מקרה הביטוח, ולגבי התכולה תוך 60 ימים מתאריך קרות מקרה הביטוח (ההדגשה שלי- א.ד.ש). באין אפשרות להשלים את הכינון תוך התקופות האמורות מסיבות שאינן תלויות במבוטח, תוארך תקופת ביצוע הכינון, תוך תיאום בין המבוטח למבטח.

מעיון בכתב התביעה, דו"ח הסוקר וכן דו"ח השמאי מטעם הנתבעת, אשר בדק את תכולת הדירה לאחר האירוע (להלן:"השמאי"), עולה כי ניתן פיצוי למרבית התכשיטים המצוינים בדו"ח, למעט אלו המסומנים 1,3,6,8,14 בדו"ח הסוקר, כאשר לגבי פריטים אלו נטען כי לא היו בדירה בזמן הפריצה. משלא הוכחשה טענה זו בפניי, מצד התובע, הנני מוצאת לנכון לאמצה, ולא אתייחס לפריטים אלו, כאל פריטים שיש לתת כל פיצוי בגינם.

מהאמור לעיל יוצא אפוא כי, התובע קיבל מהנתבעת פיצוי בגין הפריטים הרשומים בדו"ח הסוקר, המחייב את הצדדים. כאשר ברשימה אותה צירף לכתב התביעה, נתבעו פריטים נוספים שלא ניתן לגביהם פיצוי.

נשאלת השאלה, האם פעל התובע בהתאם להוראות הפוליסה, בכדי לקבל החזר בגין הפריטים שלא נרשמו בדו"ח הסוקר?